כיום אנו חיים בעולם מודרני ההולך ומשתדרג בקצב מהיר ועם כל שדרוג מגיעות גם הפתעות רבות ,קודם כל בזכות המדיה אנשים מצליחים לתקשר עם חבריהם ומשפחתם הרחוקים. בעזרת האינטרנט האדם לומד מגוון רחב של דברים ובכך מלטש את הידע שלו זאת ועוד הוא לומד מיומנויות שמתאימות למאה ה-21 ואף רוכש חברים באמצעות זה ומעביר את זמנו בחוויות נחמדות ונעימות. אך בואו לא נשכח אחת הבעיות המרכזיות היא שהנוער משתמש במדיה ככלי נשק ועל ידי זה פוגע בחבריו או סתם כך באנשים אחרים שאינם מכירים.
התופעה הזו נראית כבלתי ניתנת לעצירה כאשר רוב בני הנוער מבלים את רוב שעות היום שלהם בהפצת סרטונים "מכוערים" מילים פוגעניות ותמונות חושפניות של אחרים ,הם אינם מבינים ולא יבינו עד שיעמדו בצד השני של המטבע, הם לא עוצרים לחשוב לפני שלוחצים על כפתור השתף וכפתור הלייק וכו'...
בריונות ברשת הינה תופעה עוצמתית מכיוון שניתן לעשות זאת בצורה אנונימית לקורבן ולא תהיה אפשרות לדעת מי עומד מאחורי זה בנוסף כאשר הדבר המסוים פורסם אין דרך חזרה והקרבן נשאר עם צלקות אשר ילוו אותו במשך כל חייו.
על פי סקר שנערך ב-2017 על ידי איגוד האינטרנט הישראלי נמצא כי %35 מבני הנוער בישראל חוו פגיעה ברשת במשך השנתיים האחרונות
ו-%17 מהם הודו כי השתתפו בפגיעה באחרים ברשת האינטרנט (הסקר נערך על ידי מכון שריד באמצעות פאנלים אינטרנטי בקרב 500 אנשים בגילאי 18-7 500 מבוגרים ).
עמותת "עתיד" באתר mako בדקה מה בני נוער חושבים על הנושא ואישית הופתעתי לגלות ש-%80 מבני הנוער אמרו שהנסיבות לבריונות ברשת הם כי "זה מצחיק", "זה לא סיפור", "כל הכיתה משתתפת אז גם אני". אכן נתונים מדאיגים מאוד אשר מצריכים נקיטת אמצעים להפחתת האלימות ברשת כי כמובן שאינה תיעלם לגמרי, בני הנוער נתפסים במחשבה שהאלימות הפיזית היא זו בכוחה להכאיב ושלאלימות המילולית אין דרך חדירה לליבו של האדם שאליו פוגעות המילים ויורות אליו כמו חצים בלי בעיה.
על בני הנוער להפנים שהם משאירים צלקות אצל הקורבן, צלקות אשר לא יעלמו וככל הנראה ילוו אותם לשארית חייהם ולא רק זאת הם אותם בריונים המתחבאים מאחורי מסך המחשב / הטלפון עלולים להיות האחראיים המרכזיים על נטילת חייו של הקורבן.
כמו כן על בני הנוער לא לחשוש להתגבר על הפחד הרגעי ולצאת נגד אותם אנשים שפוגעים באחרים ובכך לעצור את המתרחש כאן ועכשיו בתקווה שנוכל להתמודד עם התופעה בעתיד הקרוב.